השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו |
|
השומר אינו מעשן, אינו שותה ושומר על הטוהר המיני.
ההורים שלי מילאו את אחרון נימיהם במרידה במוסכמה הזו, וכך היה כל הדור שלהם.
לא היתה אירוניה בקולם כשהם דיברו על זה. הערכים התגלגלו אלינו כמו כדור שלג וצילצלו באוזנינו, ריקנים מתוכן.
כמעט כל המבוגרים כבר היו מעשנים, אבל אני לא עישנתי.
כשניתנה לי הבחירה בחרתי שלא לשתות.
הטוהר המיני היה מונח עמום ומעורפל. לא ידעתי מה זה אומר. לא ידעתי שאני לא מכבדת את הדיברות הקדומות ביותר של בועת התרבות שלנו. דיברות שגם כך כבר לא היו קדושות, הרי למבוגרים מותר, אבל האידאולוגיה כאילו פסחה דור. אצלנו לא שותים ולא מעשנים. והטוהר המיני? חבל שלא הסבירו לנו מה זה.
|
|
|
|
|
 | הרי גדלנו לבד, מי היה שם להסביר לנו? |
|
 | זה מאוד נכון, ותודה על התגובה הזאת ועל התגובות הקודמות גם. למעשה אני בדיוק מהקבוצות שהיו בתקופת ההסתגלות עם תום הלינה המשותפת אצלנו. כביכול היה מי שיגדל אותנו, אבל לא היה להם מושג איך. היינו מגיעים לחדרי ההורים רק בערב, להורים נבוכים, חצי זרים ודי חסרי אונים בעצמם. התיקון של העוול שנעשה לתא המשפחתי התחיל להיטמע רק הרבה יותר מאוחר, על האחים הקטנים מאוד שלנו. שוב תודה על התגובות. |
|
| אני מהקבוצה האחרונה בקיבוץ שלי שהייתה בלינה משותפת בלבד, ריחמתי על הקבוצה מתחתנו שהיו צריכים לחזור לישון עם ההורים. רק כבוגר ההבנתי את החריגות שבה גדלתי, להביט במראה ולשאול איך אני שפוי שגדלתי כך? |
|
| אני מבינה. כילדה הרבה פעמים חשבתי שהייתי רוצה לגדול "כמוכם". הסביבה שלי הייתה לא שמורה בכלל, ותמיד חשבתי שאם כל הילדים ביחד לפחות הם יכולים לשמור זה על זה. כבוגרת אני מבינה שזו מחשבה מאוד עקומה... אם אי פעם תחליט לכתוב על כך מאוד יעניין אותי לקרוא. |
|
;){kind=link}