עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

זכרונות וקצוות חשופים של זכרונות, המילים הן המכבש שמוחץ אותם לשביל אחד שאפשר לעקוב אחריו.
***
אזהרה: הבלוג עוסק לעתים בזכרונות בנושאי מוות, התאבדות, הזנחה, פגיעה מינית, גילוי עריות, הליכים רפואיים פולשניים, בריונות, מיניות, שמנופוביה ו/או הפרעות אכילה.
ייתכנו פוסטים טריגריים.
חברים
pillowLee,נערת הגורל
נושאים
יומן קבוצה  (23)
בושה  (8)
מבוגרים  (8)
הטריגר  (7)
משפחה  (7)
אמיר  (6)
כעס  (5)
פגיעה מינית  (5)
קיבוץ  (5)
אגו  (4)
חוסר אונים  (4)
אוכל  (3)
אחים  (3)
גן  (3)
מוזיקה  (3)
מחלות  (3)
אבא  (2)
אוניברסיטה  (2)
אמא  (2)
בית ספר  (2)
דם  (2)
דת  (2)
חברות  (2)
חיות  (2)
מוות  (2)
משחקים  (2)
משעשע  (2)
פלרטוט  (2)
צבא  (2)
קונס  (2)
שבת  (2)
אכזבה  (1)
אלה  (1)
חח  (1)
חטיבה  (1)
חלום  (1)
חפץ  (1)
לא היה לי מושג  (1)
לילה  (1)
עומר  (1)
עידו  (1)
פגיעה עצמית  (1)
פחדים  (1)
שי  (1)
תיכון  (1)

משק חי

16/05/2020 15:42
פולי
קיבוץ, חיות
משק הילדים כלל גן ירק ומשק חי.

במשק חי היו תרנגולות, כבשים, עיזים, יעלים, טווסים, אווזים וארנבים.

העבודה השנואה עליי במשק הילדים הייתה לנקות את הבריכה של האווזים.
העבודה האהובה עליי הייתה להביא את שאריות הלחם היבש מחדר האוכל ולהכין תערובת. קראתי לזה "שיקוי".

הייתה לנו גם נמייה אחת. היה בתוך הכלוב שלה מבנה דמוי בית והיא תמיד הסתתרה בתוכו ולא אהבה אור יום. לעתים מאוד נדירות זכיתי לראות את הנמייה יוצאת מהקופסה במלוא הדרה, וזה תמיד היה צריך להיות בשוטטות יחידית במרחב המשק. מתי שהיינו כל הכיתה במשק ומישהו זיהה את הנמייה, כולם ישר היו רצים לכלוב ולא הייתי מצליחה לראות כלום. הייתי נמוכה וקטנה מדי.
16/05/2020 19:08
להכין את האוכל לאווזים היה שנוא עלי, זה היה כל כך דוחה.
פולי
17/05/2020 17:24
הרגשתי כמו מכשפה מדופלמת כשהכנתי את זה!
17/05/2020 21:44
חחחח , גדול אהבתי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: