עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

זכרונות וקצוות חשופים של זכרונות, המילים הן המכבש שמוחץ אותם לשביל אחד שאפשר לעקוב אחריו.
***
אזהרה: הבלוג עוסק לעתים בזכרונות בנושאי מוות, התאבדות, הזנחה, פגיעה מינית, גילוי עריות, הליכים רפואיים פולשניים, בריונות, מיניות, שמנופוביה ו/או הפרעות אכילה.
ייתכנו פוסטים טריגריים.
חברים
pillowLee,נערת הגורל
נושאים
יומן קבוצה  (23)
בושה  (8)
מבוגרים  (8)
הטריגר  (7)
משפחה  (7)
אמיר  (6)
כעס  (5)
פגיעה מינית  (5)
קיבוץ  (5)
אגו  (4)
חוסר אונים  (4)
אוכל  (3)
אחים  (3)
גן  (3)
מוזיקה  (3)
מחלות  (3)
אבא  (2)
אוניברסיטה  (2)
אמא  (2)
בית ספר  (2)
דם  (2)
דת  (2)
חברות  (2)
חיות  (2)
מוות  (2)
משחקים  (2)
משעשע  (2)
פלרטוט  (2)
צבא  (2)
קונס  (2)
שבת  (2)
אכזבה  (1)
אלה  (1)
חח  (1)
חטיבה  (1)
חלום  (1)
חפץ  (1)
לא היה לי מושג  (1)
לילה  (1)
עומר  (1)
עידו  (1)
פגיעה עצמית  (1)
פחדים  (1)
שי  (1)
תיכון  (1)

שורשים

09/02/2021 10:20
פולי
משעשע, בית ספר, קיבוץ, אמא, אבא
כשהתתחלתי ללכת לבית ספר אזורי היה לי מפגש יומיומי עם ילדים אחרים, לא רק בני כיתה שלי.
שמעתי מילים כמו "מימונה", "חריימה", "בעלולו" "אשכנזי".
כששאלו אותי מה העדה שלי לא ידעתי מה לענות, לא הבנתי את השאלה.

שאלתי את ההורים שלי מה העדה שלנו.
הם ענו "קיבוצניקים".
10/02/2021 00:10
חחחחחחחחח
את מהאיימיש.
אני הייתי יותר מודע , אני שחום , ואמנם לא הייתי היחד , אבל הרוב היו ממש בהירים.
לכן הייתי יותר מודע לכך.
פולי
12/02/2021 15:16
זהו! צד אחד של המשפחה שלי היה נטוע עמוק בקיבוץ והצד השני לא. ולא ייחסתי את ההבדלים האלה למשהו עדתי כי זה פרמטר שלא ידעתי שקיים בכלל. חשבתי שהדברים שונים פשוט כי הם שונים, כי ככה זה. היתה לי איזו תקופה בגילאי בית ספר שהייתי עצובה שאין לי "עדה". מתישהו הפסיק להיות לי אכפת.
12/02/2021 18:19
אוף את ממש מסקרנת, אם מרגישה בנח אשמח אם תכתבי לי יש בבלוג שלי את המייל שלי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: