עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ראש לקיר

15/05/2020 14:50
פולי
בגן היינו ישנים שנת צהריים.
כשהייתי יותר גדולה ולא הייתי נרדמת בלילה, ההורים שלי ביקשו שלא יתנו לי לישון בצהריים.
היו משאירים אותי במיטה עם ספר, והייתי צריכה לשמור על שקט מוחלט.
מדי פעם אם עוד מישהו לא נרדם היינו מתגנבים זה למיטתו של זה על קצות האצבעות. היינו מחליפים מבטים או לחישות וחוזרים מהר מהר בטפיפות רגליים יחפות לפני שמישהי מהמטפלות תראה שיצאנו מהמיטה.

בלי קשר לאם היינו ישנים או לא (גם אם היינו ערים בכוונה) היינו חייבים להיות עם הראש לקיר.
המטפלת הייתה צועקת "ראש לקיר! ראש לקיר!"
ואם מישהו היה חלילה פונה למרכז החדר היא היתה מקישה על קודקודו בפרקי האצבעות שלה.
אני זוכרת את הרעש החלול, על הראש שלי ועל ראשים של ילדים אחרים.
טוק טוק טוק

גם אם מישהו היה בטעות נרדם עם הראש לא מופנה אל הקיר היא היתה מעירה אותו. מתעוררים לנקישות קשות וחלולות על הראש, טוק טוק טוק, "ראש לקיר! ראש לקיר!"
בגן היינו ישנים שנת צהריים.
כשהייתי יותר גדולה ולא הייתי נרדמת בלילה, ההורים שלי ביקשו שלא יתנו לי לישון בצהריים.
היו משאירים אותי במיטה עם ספר, והייתי צריכה לשמור על שקט מוחלט.
מדי פעם אם עוד מישהו לא נרדם היינו מתגנבים זה למיטתו של זה על קצות האצבעות. היינו מחליפים מבטים או לחישות וחוזרים מהר מהר בטפיפות רגליים יחפות לפני שמישהי מהמטפלות תראה שיצאנו מהמיטה.

בלי קשר לאם היינו ישנים או לא (גם אם היינו ערים בכוונה) היינו חייבים להיות עם הראש לקיר.
המטפלת הייתה צועקת "ראש לקיר! ראש לקיר!"
ואם מישהו היה חלילה פונה למרכז החדר היא היתה מקישה על קודקודו בפרקי האצבעות שלה.
אני זוכרת את הרעש החלול, על הראש שלי ועל ראשים של ילדים אחרים.
טוק טוק טוק

גם אם מישהו היה בטעות נרדם עם הראש לא מופנה אל הקיר היא היתה מעירה אותו. מתעוררים לנקישות קשות וחלולות על הראש, טוק טוק טוק, "ראש לקיר! ראש לקיר!"
15/05/2020 17:59
היי, כעת מבין למה...
כשכתבת "המטפלת" הבנתי הכל.
אני עוד שריד של הלינה המשותפת.
פולי
15/05/2020 18:10
אני מרגישה אחווה שנוצרה מתוך הריק פתאום. תודה שסיפרת :)
15/05/2020 18:44
כך גם אני!
אם חשה בנח יש את הדואל שלי בבלוג שלי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: